לא הכל עסקי בחיים

רגע לפני ראש השנה, כשהראש שלנו פחות מונח בענייני העסק, החלטתי לשלוח לכם מסר שהוא לא ממש מסר עסקי.
יותר נכון - זהו מסר שהוא גם עסקי וגם לא...

לכל אחד מאיתנו יש עסק, המטרה הבסיסית של העסק היא, בדרך כלל, לייצר כסף עבור בעל העסק. בנוסף, בדרך כלל יש לבעל העסק יעדים אישיים ורצון לבטא את היכולות שלו - דרך העסק. כל זה מצויין וטוב.
אבל יש גם משהו מעבר.

אצל כל אחד, מהות העסק שלו היא מילוי צורך או פתרון בעיה עבור מישהו אחר.
לאן אני חותר? לעובדה שבמהלך הפעלת העסק, כאשר אנו פותרים בעיות וממלאים צרכים לאנשים,
אנחנו יכולים למנף את זה, ולהוסיף רובד נוסף.
רובד של עזרה הדדית ועשיית טוב.
אפשר לבחור שכאשר אנחנו נותנים - נעשה זאת במאור פנים.
אפשר לתת מעבר למה שסיכמנו, סתם ככה בשביל 'לפנק'.
ואפשר, כמו בעלי עסקים מסויימים שאני מכיר,
להחליט לתרום שירות/עבודה/מוצרים לאנשים הצריכים את אותו השירות.

לעיתים אנו פוגשים לקוח שאנחנו מבינים שהוא במצוקה,
אם בורא עולם הפגיש בינינו, זה לא במקרה, עלינו לחשוב כיצד נוכל לעזור לו.
כל אחד מאיתנו יכול לחשוב ולהחליט היכן הוא משלב אחוז מסוים מפעילותו העסקית היומיומית, גם אם אחוז קטן, בעזרה הדדית עבור יהודי אחר.

למה?
קודם כל כדי לתת. להעניק. להרבות טוב.
לא כסיסמא, כמציאות, כל אחד, בתרומה הקטנה-גדולה שלו,
במעשיו היומיומיים, ולא תמיד מישהו צריך אפילו לדעת מזה.
בורא עולם נתן לנו כישרון מסוים. טוב מידי פעם לשים לב, שזה קצת מוזר שאנחנו לוקחים בעלות על משהו שהוא נתן לנו במתנה, מוכרים אותו ועושים ממנו כסף…
כשאנחנו מעניקים משלנו ליהודי אחר, אנחנו בסך הכל מחזירים את המתנה לבן של מי שנתן לנו אותה (זה גם חשוב לזכור כדי שלא נתגאה מהעזרה שהענקנו).
יש סיבה נוספת, כלל ידוע הוא שכאשר נותנים, מתמלאים בכח ואנרגיה.
אם חלק מהעשיה שלכם תהיה נתינה, מאגר הכוחות והאנרגיה שלכם יגדל!

ומה עם רווח עסקי?
סיפר לי פעם מנטור ויזם עסקי וחברתי בינלאומי בשם עופר בן דור, שאת העסקה הכי גדולה הוא עשה באופן הבא:
הוא העביר הרצאה בחו"ל ולאחר ההרצאה ניגשה אליו גברת וביקשה ממנו עזרה, חסד. הוא הקדיש לה את הזמן ועזר לה בשמחה, ללא תמורה, נטו בשביל החסד. ונפרד ממנה לשלום.
לאחר מספר שנים הוא קיבל טלפון מאותה גברת שיש לה דוד שמחפש להשקיע סכום כסף גדול והיא שאלה אם הוא יכול לעזור לסדר לו השקעה טובה. משם התגלגלה העיסקה, כאמור הגדולה בחייו.
כלומר, כשעושים חסד, לעיתים מקבלים תמורה עסקית שנוצרת מעצם הקשר עם אנשים. (אבל היזהרו ! חלילה לא לעשות את החסד בשביל לקבל, כי אז הרסתם הכל:-))

אם כך, למה לא להקים עמותה וזהו?

אם הכל כל כך פסטורלי, למה אנחנו בכלל גובים כסף עבור השירות שלנו?
טוב, יש כמה סיבות:
א. כאשר הבסיס העסקי שלי הוא כלכלי - כך המניע שלי לפיתוח העסק יהיה גדול יותר, וזה בסדר. כך בורא עולם ברא אותנו. כאשר המניע שלי לפיתוח העסק יהיה גדול, העסק - וממילא העולם יתפתח, וכולם ירוויחו מזה.
ב. אמנם, חשוב מאוד לעזור לאנשים, רק כדאי לזכור שגם אני 'איש' וחשוב לא פחות לעזור לעצמי… ואם אעבוד ללא תשלום, איך תהיה לי משכורת?
ג. יש משהו יפה ששמעתי פעם מחבר וקולגה בשם יהושע הס. הכסף שעובר מהלקוח אלי, כבעל העסק, נועד לגרום לתחושה טובה ללקוח ולי. הרי אם הלקוח לא ישלם לי הוא ירגיש 'אוכל חינם', לא יהיה לו נעים לדרוש ולבקש דברים והוא יהיה בעמדה 'נזקקת'. לעומת זאת, כשלקוח משלם עבור מה שהוא מקבל, הבעיות האלו לא קיימות…

אז מה תכלס?
אם אהבתם את הרעיון,
מוזמנים לאמץ אותו.
לחשוב איפה הדבר הקטן-גדול שלכם,
שבו אתם יכולים לעשות טוב בסביבה הקרובה שלכם.
אם החלטתם לתת בונוס מסויים בשירות או לתת מוצר או שירות מסוים ללא עלות,
אמליץ לכם בחום להגביל את זה בכמות או בזמן, למשל:
יש יועץ תעסוקתי שאני מכיר שתורם לקוח אחד ברבעון ללא עלות למשפחה נזקקת.
או אם החלטתם לייעץ לאחרים ללא תשלום בתחום שלכם, בדרך כלל כדאי להגביל את הייעוץ לזמנים מסוימים ומוגדרים.
ההפרדה וההגדרה נועדו לאזן ולשמור על פעילות הליבה של העסק.
אחרת, אתם עלולים למצוא את עצמכם יום אחד בצד המקבל חלילה...

אם ממש אהבתם את הרעיון, מוזמנים להעביר את המאמר הזה לחברים ונעשה כולנו יחד עוד קצת טוב.
הזהרתי מראש שזה לא בדיוק מאמר עסקי רגיל:-)
ואם אתם מהציניקנים שלא אהבתם את המסר, מוזמנים לחכות למאמר הבא.

שנזכה להיות תמיד מהנותנים ולא מהמקבלים!
אפרים.