אחי, שחרר אותי! יוצאים לחרות עם יעדים!

אז מה, בא לך קצת חופש?

החורף הארוך והקר שפקד אותנו השנה הולך ומפנה את מקומו לשמש אביבית חמימה, לפריחה משגעת ולריח הניקיונות לפסח המתקרב ובא. גם לנו, בעלי העסקים, מביא איתו האביב איזו בשורה של חופש, של רצון להשתחרר קצת, למתוח איברים מכווצים ולאחל לעצמנו כל מיני איחולים שלא העזנו אפילו לחשוב עליהם עד היום…
ערב חג החרות הוא זמן טוב לדבר קצת על חופש - ממה אנחנו רוצים להשתחרר? ויותר חשוב מזה - בשביל מה אנחנו רוצים להשתחרר? מה יהיה כשנגיע לחופש המיוחל?
אז כפי שאתם מבינים, היום לא יהיה כאן מסר עסקי רגיל אלא מסע מעניין בין תובנות וטיפים עסקיים לבין שיח פנימי יותר על חופש ושחרור לקראת חג החרות הממשמש ובא. בואו נטפס שלב שלב במישורי החיים ונשחרר אותם אחד אחד - יצאנו לדרך!

אתה חייב לעשות את זה?!

השלב הבסיסי והראשוני ביותר ביציאה ממצרים היה החופש לעשות כרצוננו. אין סדר יום של עבדות, אין מחוייבות כפויה למשימות ועבודת פרך. בעבודה הפרטית שלנו כאנשים, ועוד יותר כבעלי עסקים, השלב הראשוני הזה בא לידי ביטוי ביכולת להשתחרר מהרגלים כובלים ומעיקים.
שימו לב, חברים, אני לא מדבר על הרגלים מזיקים או מידות רעות שאני 'תקוע' איתם אלא גם על משימות ומטלות שנראות חיוביות סך הכל. היום שלי עמוס במשימות ומטלות שבמחשבה ראשונה אני "חייב לעשות" אחרת… ובמחשבה שניה, אולי לא?.. אולי אני לא באמת חייב לעשות כל הזמן את כל אותן הפעולות הללו? אולי יכול להשתחרר מהרבה מאד הרגלים שאני עושה כמעט באוטומט ולצאת קצת לחופש?
עשו ניסיון - קחו דף ועט ורשמו לפניכם שורה אורכה של משימות ומטלות שאתם עושים מדי יום בעסק וחשבו על כל אחת מהן - כמה היא באמת נצרכת? אולי אני יכול להשתחרר ממנה?

תגיד ת'אמת, טוב לך?

השלב הבא הוא השחרור הרגשי. רק כאשר אהיה חופשי לעשות מה שאני באמת רוצה אוכל לשים לב עד כמה עולם הרגש האמיתי שלי היה מכווץ ועלום. כעבד אני יכול לחוש בעיקר תסכול מהמצב הקיים או אפילו איזו הזדהות איתו כי "אין מה לעשות..", אבל בשורת החירות מביאה איתה גם שחרור רגשי עמוק - מה אתה מרגיש באמת? מה מושך אותך וממה אתה סולד?
בואו נשים דברים על השולחן. אנחנו, בעלי העסקים, מתוייגים לרוב כציבור קשוח. ולא לחינם.. אנחנו צריכים לנהל עניינים, לסגור עסקאות, לקחת אחריות, דברים שאי אפשר לעשות עם פרצוף של ליצן רפואי :) ובכל זאת, אנחנו חייבים לשחרר את המקום הרגשי, לא להשתעבד לקשיחות הזו.
כבעלי עסק נוכל לחוש את השלב הזה דרך השאלה מה באמת אני מרגיש בעסק? אחרי שאני מפנה את כל אותם משימות, רעיונות וטרדות אני יכול לחשוף איזה נקודה של רגש פשוט - מה אני מרגיש? טוב לי? רע לי? מה הייתי רוצה להרגיש?

אחי, שחרר אותי...

אם דברנו על שחרור ברובד המעשי והרגשי כעת עלינו לעלות קומה לשחרור ברובד השכלי. גם עבד כזה ששחרר את עולם הרגש הפנימי שלו עלול למצוא את עצמו כל הזמן חושב בדפוסי חשיבה של העולם אליו היה משועבד ומודד את עצמו ללא הרף דרך העינים של האדון ממנו הוא כבר השתחרר.
פעמים רבות פגשתי בעלי עסק שעשו שינויים בעסק, בנו עצמאות וייחודיות תוך התבוננות מה מתאים לאופי העסק שלהם אבל בסוף יש את השלב בו הם לא התאפקו והסתכלו 'אחורה' לראות אם הם נחשבים גם בעיני אותם אלו שהם עמלו קשה להשתחרר מהם..
זהו השלב העדין והקשה ביותר בדרך אל החופש - אל תהיה משועבד למוסכמה כזו או אחרת, אל תתן לאף סיסמא כזו אחרת לכבול אותך גם אם אמר אותה המנטור העסקי הכי מוצלח בארץ! תקבל ותלמד מכל אדם אבל תחשוב עצמאית, תחשוב משוחרר.

רק שלא נשתעבד לחופש..

הגענו אל השלב האחרון במסע… השתחררנו מהרגלים כובלים, נתנו ביטוי לרגשות אמת ואפילו מדפוסי חשיבה ומנטליות זרה נגאלנו - מה נשאר?
האמת, שעכשיו רק מתחילים. כל שלבי החופש שתוארו עד עכשיו הם בעצם "חופש מ.." כעת עלינו לעבור ל"חופש ל..". להיות רק חופשי משעבוד - מעשי, רגשי או מחשבתי - זה עוד לא חופש אמיתי. חופש אמיתי הוא חופש ליצור, חופש להביא לידי פועל את עצם האישיות שלי, עצם השליחות שלי בעולם. רק בשלב הזה נופלת בי ההכרה כי יש בי עולם שלם שממתין שאתן לו את החופש להביא את עצמו לידי ביטוי.
אני לא רוצה להיות משועבד לתחושת החופש שלי, אני רוצה לעשות איתה משהו, רוצה ליצור מתוכה, רוצה למצוא דרכה ובזכותה את עומק הקשר שלי עם בורא העולם, כפי שהוא מתבטא בחיי היום יום שלי, בבית ובעסק.
אז מה נשאר לי לאחל? שנזכה כולנו לחופש אמיתי בכל המישורים! שנצא מהחג הזה חופשיים ומאושרים, לא רק לא לעשות מה שלא בא לנו ולא טוב לנו, אלא בעיקר לעשות הרבה דברים טובים ומועילים לנו ולכל עם ישראל.

אני מבקש להודות למורי הרב גינזבורג שליט"א ולכותב החרוץ שלו הרב איתיאל גלעדי על המקור וההשראה לכתיבת התוכן.
כמובן, שאשמח מאד לשמוע מכם תגובות, שיתופים ותובנות.
חג חרות שמח!
אפרים.